חדשנות פתוחה סגורה 

בעשור האחרון חל שינוי אסטרטגי באופן שבו חברות בתעשיות שנות מחפשות רעיונות חדשים. יותר ויותר ארגונים הרוצים לייצר יתרון תחרותי על-ידי חדשנות, מאמצים תהליכים של חיפוש פתוח לרעיונות, כזה המשלב מגוון רחב של שחקנים חיצוניים. לתהליך זה שמות רבים כמו: חדשנות פתוחה (open innovation), מיקור המונים (crowdsourcing), חדשנות שיתופית (collaborative innovation), חדשנות משתמשים (user innovation)  או העצמת לקוחות (customer empowerment). תהא שמה אשר תהא אחת ממטרותיה העיקריות דומה, והיא דרך להגדיל משמעותית את מגוון הרעיונות יצירתיים שמהווים בסיס לתהליך החדשנות.

שתי תצורות מוכרות יש חדשנות פתוחה, אשר מתארים את יחסי הגומלין בין החברה המעוניינת ברעיונות לבין תורמי הרעיונות. האחת, חדשנות פתוחה חיצונית- בו הארגון פותח את שער הרעיונות באופן לא מוגבל. חדשנות פתוחה יכולה גם להיות בקרב קהילה מסויימת- בו החברה פותחת את חיפוש הרעיונות בקרב קהילה מוגדרת, מוגבלת אך חיצונית לחברה. תצורה שנייה, עליה ארחיב כאן, היא חדשנות פתוחה פנים ארגונית.

חדשנות פתוחה פנים ארגונית מייצרת לארגון מסגרת לחיפוש פתוח של רעיונות חדשים בקרב עובדיה בלבד. חדשנות פתוחה פנים ארגונית מאפשרת לארגון ליהנות מהניסיון והיידע ההטרוגני שמצוי בקרב כלל עובדיה ולהפכם לשותפים פעילים בתהליך החדשנות. סוג של חדשנות כזו, מוכרת בחברות גדולות, בדרך כלל רב לאומיות, להם מספר אלפי עובדים, לכן, באמצעותה ניתן להגיע למאגר רעיונות פוטנציאלי גדול. דוגמא לך היא מערכת “innovation jams" של חברת IBM שמטרתה לאמץ את הידע הקולקטיבי הארגוני עבור מוצרים חדשים.

פלטפורמה פנימיות לחדשנות פתוחה נעשים כמה שימושים. שימוש אחד הוא לקריאה להעלאת רעיונות באופן כללי. באמצעות מערכת חדשנות פתוחה העובדים מעלים רעיונות בשלל תחומי כגון: רעיונות למוצרים חדשים, רעיונות לחסכון והתייעלות, רעיונות להזדמנויות עסקיות, רעיונות לקמפיין שיווקי ועוד.

שימוש נוסף הוא קריאה לחיפוש פתרונות לבעיות מדעיות. במקרה זה השימוש הוא ממוקד באופייו ומטרתו להציף את המודעות לבעיה ולעודד עובדים לחפש דרכים יצירתיות להגיע לפתרונות. שימוש נוסף הוא קריאה להצבעה ותגובות לרעיונות שהועלו, בעזרת תהליך ההצבעה הפתוח מתקבלת אינדיקציה על טיב הרעיונות והאטרקטיביות שלהם. הדבר תורם במיוחד כאשר מדובר בהיבטים לא מדידים כגון, טעם אישי, עיצוב אסטטי, התאמה לטרנדים וכדומה. כך שמלבד העלאת הרעיונות, מערכת חדשנות פתוחה מייצרת גם תהליך של מיון ודרוג הרעיונות. על-ידי עידוד תגובות והצבעה על הרעיונות שהועלו באופן חופשי.

להשלמת תהליך החדשנות, בארגון קיים תהליך המשכי של יישום הרעיונות שהועלו במערכת הפתוחה. תהליך זה בדרך כלל נתמך במערכת תגמול ותמרוץ, כזו שתעודד את עובדי החברה להציף רעיונות ופתרונות. דוגמא למערכת תגמול היא תחרות פנים ארגונית בה רעיונות חדשניים זוכים לפרס שמטרתו תמיכה והענקת משאבים ליישום הרעיון.

למה  כדאי ?

להלן חמשת יתרונות שיש לחדשנות פתוחה פנים ארגונית:

א.     פריצת גבולות - באופן מסורתי תהליכי החדשנות היו מתנהלים בקרב קהילת אנשי הפיתוח (R&D). חדשנות פתוחה מעודדת שבירת חסמים מבניים לשיתוף מידע פנים ארגוני. מעצם פנייתה לכלל הארגון החדשנות הפתוחה יוצאת אל מחוץ קבוצה מצומצמת בארגון ומאפשרת גיוון בנקודות ההשקפה והרחבת מאגר הרעיונות.

ב.     פחות מגבלות - חדשנות פתוחה חוץ-ארגונית עלולה ליצור בעיות של חשיפת מידע רגיש וחשיפה מול מתחרים. כמו כן היא מייצרת מורכבות ודורשת עיגון חוזי בהקשר לשיוך הקניין הרוחני (IP) של רעיונות שמועלים ע"י אנשים או גופים מחוץ לארגון. לעומתה חדשנות פתוחה פנים ארגונית מאפשרת פתיחות בחשיפת הבעיות והרעיונות, ללא חשש של הוצאת מידע פנים ארגוני החוצה.

ג.      עידוד שיתוף פעולה ותקשורת– חדשנות פתוחה מאפשרת לעובדי החברה לבצע אינטראקציה אחד עם השני, ללא מחסומים הקשורים למדרג בחברה, ותק או מיקום הפיסי. בכך תהליך תרומת הרעיונות על-ידי העובדים נותן לא רק תרומה פוטנציאלית ואפקטיבית לתהליכי החדשנות בארגון אלא גם מערכת שוויונית דרכה עובדים יכולים להביע עצמם במגוון תפיסות, היבטים וגישות. באופן כללי ניתן לומר שחדשנות פתוחה מייצרת דמוקרטיזציה פנים ארגונית התואמת לתהליכים גלובליים של שיתוף מידע ופעילות דיגיטלית ברשתות חברתית.

ד.     קרבה ללקוחות– הבנת הלקוחות ומשתמשי הקצה, קרבה וזיהוי הבעיות שהם נתקלים בהם ומתן פתרונות לצרכים לא-ממומשים של אוכלוסיות הם אבני היסוד של חדשנות פורצת דרך. חדשנות פתוחה נותנת מקום לרעיונות של עובדים בעלי גישה יום-יומית ללקוחות הקצה של הארגון, שייתכן וללא החדשנות הפתוחה לא היו נחשפים לתהליך החדשנות בארגון.

ה.    פיזור גאוגרפי ולוקליזציה- פלטפורמה דיגיטלית לאיסוף רעיונות ברחבי החברה על אתריה השונים מאפשרת לעובדים גם באתרים מרוחקים להציף רעיונות ולהשמיעם. הדבר יכול לתרום רבות לחברות בין לאומיות המחפשות התאמה מקומית של מוצריהם ושירותיהן ללקוחות לוקליים.

לא הכל ורוד?!

להלן חמישה אתגרים שיש לקחת בחשבון בהקשר ליישום מערכת חדשנות פתוחה בארגון:

א.      פנים מול חוץ - בתהליכי חדשנות יש חשיבות מהותית להבנת צרכי הלקוחות ושאיפותיהם. מערכת פנים ארגונית היא מוגבלת מטבעה ואינה מופנית לאוכלוסייה רחבה, בכלל זה לקוחות החברה. היות ואינה פורצת מחוץ לגבולות הארגון ומצומצמת יותר מבחינת מגוון הרעיונות האופציונאלי היא אינה מהווה תחליף מלא למערכת חדשנות פתוחה חוץ ארגוני, ואינה מביאה את התמונה המלאה.

 ב.      השפעת התרבות הארגונית  - מערכת פנים ארגונית מושפעת מהתרבות הארגונית ויכולה להיווצר הטייה אינדיווידואלית, קבוצתית או כלל ארגונית. לדוגמא, השפעה כזו יכולה להתבטא ברמת חדשנות נמוכה התואמת תרבות ארגונית של אי לקיחת סיכונים. דוגמא נוספת היא הצבעה ודרוג גבוה לרעיונות שתואמות את הקבוצות הפוליטיות בארגון או בהתאם לבכירות מדרג ארגוני. השפעה כזו עלולה ליצור הטייה של תיעדוף במאגר הרעיונות.

 ג.       הטייה הפופולריות - תהליך הדרוג לרעיונות והתגובות מהווה מיון ראשוני לרעיונות שהועלו. תהליך מיון דינמי זה מהווה מחסום ראשוני ויכול לייצר הטיה עבור מספר רעיונות בהתאם לאופן הצגתם. למשל לרעיונות פשוטים יותר להבנה או רעיונות שתוארו באופן מושך את העין מבחינת ויזואלית יש סיכוי להיות פופולריים אך לאו דווקא בשל היותם רעיונות טובים.

 ד.       מערכת תמרוץ לא נכונה – מחקרים מראים שהמוטיבציה ליצירתיות וחדשנות היא בעיקר מוטיבציה פנימית. דוגמאות למוטיבציה פנימית היא רצון להנאה, רצון לאגר אינטלקטואלי, ורצון לעשיית טוב. מערכת תגמול חיצונית בלבד (כגון פרס כספי אישי) לא בהכרח תניע את האנשים היצירתיים בארגון להשתתף בחדשנות הפתוחה.

 ה.      תמיכה ביישום - כפי שצוין להלן מערכת חדשנות פתוחה קוראת תיגר על תהליך החדשנות המסורתי שבו עוסקים קבוצת מצומצמת של אנשים בארגון. יש סיכון שאותה קבוצה, כגון מרכזי פיתוח ומהנדסים לא ישתפו פעולה עם רעיונות שהגיעו ממקורות חיצוניים להם.

אז מה עושים?

כניסה לתהליך חדשנות פתוחה ובבניית הפתרון המיטבי לארגון מומלץ לתת את הדעת לחמישה היבטים:

 א.     מטרה - בחירה סוג החדשנות פתוחה ומטרתה: האם חיצונית או פנימית או שתיהן במקביל? האם המערכת תהייה ממוקדת סביב שאלות ספציפיות? כגון פתרון בעיות? או רעיונות כלליים? האם מדובר בקמפיין חד פעמי או קצר מועד או מערכת שתשתמש את הארגון לטווח רחוק?

 ב.     פלטפורמה – יש להתאים פלטפורמה דיגיטלית לתמיכה בתהליך. הפלטפורמה צריכה להתאים למטרת החדשנות הפתוחה שהוגדרה. חשוב לבחור פלטפורמה שתהייה ידידותית למשתמש ואינטואיטיבית כזו שלא תייצר מחסום להשתתפות בה. דוגמאות לחברות המציעות פלטפורמות: InnoCentive, Imaginatik, Exago Markets, NineSigma, Yet2, YourEncore, Atizio

 ג.      תמיכה – יש לוודא שההנהלה הבכירה ובראשה מנכ"ל החברה תומכים בה. חשוב להגדיר אחראי לתוכנית שייקדם אותה ולהקצות משאבים לתמיכה בתוכנית, כגון תקציבי למימון בחינת היישום. לדוגמא, במידה והוחלט כי מציע הרעיון יהיה שותף בתהליך היישום, לאפשר לאותו עובד לצאת מהקבוצה בה הוא עובד ולעבור זמנית לקבוצה אחרת שמיישמת את הרעיון. על ההנהלה לתמוך ולעזור לפתוח מחסומים המונעים את התמיכה בה ברחבי הארגון.

 ד.     עיגון משפטי –יש לוודא עיגון משפטי לקניין הרוחני של הרעיונות, בהתאם לסוג המערכת שהארגון בחר.

 ה.     תקשורת – על הארגון לייצר תוכנית תקשורת התומכת בתוכנית. תוכנית התקשורת כוללת בין היתר יידוע על המערכת, תמיכה שוטפת בהשתתפות ע"י תקשור התקדמות והצלחות.

:References

Erickson, L. B., Trauth, E. M., & Petrick, I. (2012). Getting inside your employees’ heads: Navigating barriers to internal-crowdsourcing for product and service innovation.‏

Hetmank, L. (2014). A synopsis of enterprise crowdsourcing literature.‏

Laursen, K., & Salter, A. (2006). Open for innovation: the role of openness in explaining innovation performance among UK manufacturing firms. Strategic management journal, 27(2), 131-150.‏

Lüttgens, D., Pollok, P., Antons, D., & Piller, F. (2014). Wisdom of the crowd and capabilities of a few: internal success factors of crowdsourcing for innovation. Journal of Business Economics, 84(3), 339-374.‏

Simula, H., & Ahola, T. (2014). A network perspective on idea and innovation crowdsourcing in industrial firms. Industrial Marketing Management, 43(3), 400-408.‏

Stephens, B., Chen, W., & Butler, J. S. (2016). Bubbling up the good ideas: A two-mode network analysis of an intra-organizational idea challenge. Journal of Computer-Mediated Communication, 21(3), 210-229.‏

Villarroel, J. A., & Reis, F. (2010). Intra-Corporate Crowdsourcing (ICC): Leveraging upon rank and site marginality for innovation. In Crowd Conference (Vol. 4).‏